תורגם מאתר Crimethinc.

climate1

אם באמת היינו מאמינים למה שמדענים אומרים לנו על התחממות גלובלית, הכבאיות של כל תחנת מכבי אש היו משמיעות סירנות ומתחרות למפעל הקרוב על מנת לכבות את התנורים. כל תיכוניסטית היתה רצה לטרמוסטט של כל כיתת לימוד, מכבה אותו, ועוקרת אותו מהקיר, ואז הולכת למגרש החניה כדי לנפץ צמיגים. כל הורה הגיוני של הפרברים היה לובש כפפות ביטחון, הולך בשכונה ומנתק ארונות חשמל מאחורי בתים ודירות. כל מבקרת בתחנת דלק היתה לוחצת על כפתור הבטחון כדי לכבות את המשאבות, חותכת את הצינורות, ושמה דבק בתוך המנעולים של הדלתות; כל תאגיד פחם ונפט היה קובר באופן מיידי את המוצרים הלא-משומשים שלהם איפה שהם הגיעו- בעזרת הכוח של הגוף שלהם בלבד, כמובן.

אבל אנחנו לגמרי לא מבינים מה קורה, שלא לדבר על לעצור את זה.

מי שלומדת על ההרס הסביבתי מספרים או מהאינטרנט לא יכולה להציל שום דבר. ההשמדה של העולם הטבעי מתרחשת כבר מאות שנים; צריך סוג מיוחד של עיוורון בורגני כדי ליסוע כל יום ליד עצים כרותים, ארובות פולטות עשן, ודונמים של אספלט בלי לשים לב שמשהו קורה עד שזה מופיע בעיתון. א/נשים שעבורם המציאות מורכבת ממאמרים בעיתון, במקום העולם שהם רואים, שומעים ומריחים, מועדים להשמיד כל דבר שהם נוגעים בו. הניכור הזה זה שורש הבעיה; השמדת הסביבה הוא רק תוצר לוואי.

כשרווחים יותר אמיתיים מחיים, כשדפוסים של מזג אוויר יותר אמיתיים מפליטים שנמלטים מהוריקנים, כשהסכמי הגבלה של פליטות מזהמים יותר אמיתיים מפיתוחים חדשים בשכונות שלנו, ההשמדה של העולם הזה כבר מובטחת. משבר האקלים זה לא אירוע שעלול לקרות, אי שם בעתיד, זה הנוף המוכר של חיי היום-יום שלנו. כריתת יערות לא מתרחשת רק ביערות לאומיים או ג'ונגלים בעולם; זאת המציאות בכל קניון במדינת אוהיו בדיוק כמו שזאת המציאות בלב ג'ונגל האמזונס. להקות באפלו נהגו לשוטט ממש כאן. הניתוק שלנו מהאדמה זה אסון בין אם גובה פני הים עולה, גלי החום מתגברים, והרעב ששוטף מדינות אחרות כבר הגיע אלינו, ובין אם לא.

כרגיל, האנשים שהביאו עלינו את האסון הזה להוטים להסביר לנו שהם הכי מתאימים לרפא אותו. אבל אין שום סיבה להאמין שהמניעים או הדרכים שלהם הישתנו. התוצאות הן בעשן המסרטן הנפלט מהמפעלים שלהם, אבל הם עדין מנסים למכור לנו סיגריות דלות-זפת.

שכחו מאנרגיה גרעינית, אנרגיה סולארית, פחם נקי, וטורבינות רוח. שכחו מסחר בפחמן, דלק ביולוגי, תוכניות מיחזור, מזונות אורגניים. שכחו מחקיקות חדשות, ביחד עם כל תגובה לא יעילה ולא מספקת הכוללת פתקי הצבעה, עצומות, או כל פניה אחרת לגורם שלישי. התקווה היחידה שלנו זה להילחם עם הידיים שלנו, לנקוט עמדה על הקרקע- לגלות מחדש את התהליך של מה זה אומר להיות חלק מהעולם הזה, לא נפרדות ממנו. כל עץ שהם מנסים לכרות, אנחנו יכולים לעצור בעדם. כל רעל שהם משחררים לאטמוספרה, אנחנו יכולות לחסום אותם. כל טכנולוגיה "ברת קיימא" חדשה שהם מציגים, אנחנו יכולות להסיר ממנה את המסכה ולחשוף את טבעה האמיתי.

הם לא הולכים להפסיק להרוס את הכוכב עד שנגרום שזה יהיה יותר מדי יקר עבורם להמשיך. כמה שיותר מוקדם שנעשה את זה, יותר טוב.

נספח: מדריך שדה לפתרונות מזויפים

climate2
מהיוצרים של ההתחממות הגלובלית- אנרגיה "ברת קיימא"!

הפתרון התאגידי

כשאחרים רואים מצוקה וטרגדיה, היזמים רואים הזדמנות לרווח כספי. כשה"ירוק" היחיד שמעניין אותם זה צבע של שטרות, הם מקדמים את האפוקליפסה עם ארנק פתוח. אסונות טבע הורסים קהילות? מצוין- תימכרו לניצולים ערכות הקלה ותיבנו דירות יוקרה על ההריסות של איפה שהם חיו. הספקת המזון מזוהמת ברעלים? שימו על חלקם את התווית "אורגני" ותעלו את המחיר- וראו כיצד מה שפעם היה מובן מאליו לכל ירק זה עכשיו מצרך מבוקש! תרבות הצריכה הורסת את הכוכב? זמן לשוק מוצרים ידידותיים לסביבה, התלויים בתחושות אשם וכוונות טובות.

כל עוד להיות סביבתי ו"בר קיימא" זאת פריבילגיה השמורה לעשירים, האסון יכול רק להחמיר. הכל לטובת אלה שמרוויחים מזה.

הפתרון השמרני

שמרנים רבים מכחישים את העובדה שהחברה שלנו גורמת להתחממות גלובלית; כמובן, חלקם גם לא מאמינים עדין באבולוציה. אבל מה שהם עצמם מאמינים זה לא חשוב; יותר מעניין אותם השאלה מה יותר ריווחי לאחרים להאמין. לדוגמא, כשהפאנל הבין-ממשלתי של האו"ם בנושא שינויי אקלים שיחרר את הדו"ח שלו מ- 2007, צוות חשיבה שמקושר לממשל בוש ובמימון ExxonMobil (תאגיד נפט ענקי) הציע 10,000+ דולר למדענים שיטילו ספק ומחלוקת בממצאים.

זה אומר שיש אנשים שחושבים שעדיף לשחד מומחים שיכחישו שמשהו קורה מאשר לקחת איזשהם צעדים כדי לימנוע אסון. עדיף שהאפוקליפסה תחטוף אותנו לא מוכנים כל עוד הם יכולים לשמור על הרווחים שלהם עוד שנה אחת נוספת. הסוף של חיים על פני כדור הארץ יותר קרוב מאפשרות לחיים אחרי הקפיטליזם!

הפתרון הליברלי

כמה בעלי-כוונות-טובות ירצו לקחת קרדיט על הבאת ההתחממות הגלובלית לשיח הציבורי, למרות שפעילים רדיקלים זועקים על זה כבר עשורים. אבל פוליטיקאים כמו אל גור לא מנסים להציל את הסביבה כמו שהם מנסים להציל את הגורמים להרס הסביבתי. הם לוחצים על הממשלה והתאגידים להכיר במשבר בגלל שהתמוטטות אקולוגית יכולה למוטט את הקפיטליזם אם הוא לא יעמוד על המשמר. יוזמות קטנות להפליא מראות באופן די בולט את הפתרונות שהם מציעים.

כמו חבריהם השמרנים, ליברלים יעדיפו הכחדה מאשר לשקול לנטוש את הקפיטליזם התעשייתי. הם השקיעו יותר בו יותר מדי- ראו את היחסים הארוכים של משפחת גור עם הנפט המערבי. באור זה, הניסיון שלהם להשתלט על המושכות של התנועה הסביבתית נראה חשוד כמו ניסיון מחושב למנוע פיתרון יותר מציאותי למשבר.

פתרון המלתוסיאני

יש א/נשים שטוענים שסיבת המשבר היא פיצוץ אוכלוסין- אבל כמה תושבים של שכונות עוני וחוואים מקומיים העובדים לפרנסתם צריך כדי להשוות לאימפקט האקולוגי של הנהלה בכירה אחת?

הפתרון הסוציאליסטי

במאות מאות שנים, סוציאליסטים הבטיחו לאפשר גישה לכל לתנאי המיחיה של המעמד הבינוני. עכשיו מסתבר שהביוספרה של כדור הארץ לא יכולה לתמוך אפילו במיעוט שחי את אורך החיים הזה; אפשר היה לצפות שסוציאליסטים יתאימו את ראיית האטופיה שלהם בהתאם. במקום זה הם פשוט עדכנו את זה על מנת להתאים לאופנות הבורגניות האחרונות: היום לכל פועל מגיע לאכול אוכל אורגני ולחיות בדירה "ירוקה". אבל המוצרים האלה הם לא יותר מאשר תכסיס שיווקי שנועד להפריד סחורה נחשבת מסנדרט החיים הפרולטריאני. אם אתה חושב מספיק גדול כדי לדמיין חברה ללא הבדלי מעמדות, עדיף שתכוון לעתיד בו אנחנו חולקים את השפע בעולם טבעי ומלא חיים במקום לכרות ולהרוס אותו לטובת סחורות.

הפתרון הקומוניסטי

בפטרקטיקה, מרקסיזם, לניניזם, ומאואיזם שימשו בתור אמצעי נוח למדי לדחוף בפתאומיות אומות "מתפתחות" לתוך העידן התעשייתי, מנצלים את השקעות המדינה לטובת "מודרניזציה" של א/נשים שעדין היו מחוברים לאדמה קודם לכן, וזורקים אותם בסופו של דבר ללא הכנה לפתחו של השוק החופשי. היום, מפלגות קומוניסטיות מסתפקות בהבטחות עליזות שההנהלה החדשה תטפל בהכל. שירו ביחד:

בשביל כל העובדים שישתלטו על מפעלים שינויי אקלים לא קיימים
כל העשן היוצא מהארובות יהפוך לערפל נעים וחמים

הפתרון האינדיבידואלי

אינדיבידואל או קהילה יכולים לחיות אורך חיים "בר-קיימא" לחלוטין בלי לעשות שום דבר שיעצור או יפריע לתאגידים וממשלות שאחראיות לרוב המוחלט של ההרס הסביבתי. לשמור את הידיים שלנו נקיות- "לשמש דוגמא" ששום טייקון או איש מדינה לא יחקה- זה חסר משמעות בעוד אחרים משמידים את הכוכב. על מנת לשמש דוגמא טובה יותר, תעצור אותם.

הפתרון הרדיקלי

רדיקליות רבות מגיבות למשבר הזה ביאוש או אפילו בסוג של ציפיות שגויות. אין שום סיבה להאמין שהתדלדלות הספקת הנפט של הכוכב תשים סוף לפטריארכיה או לגזענות. כמו כן, סביר להניח שההיררכיה תצליח לשרוד התמוטטות אקולוגית ללא פגם, כל עוד נשארו א/נשים לשלוט עליהם שיצייתו.

אנחנו נוציא מהאפוקליפסה הזאת מה שהכנסנו אליה: אין טעם לצפות שנפיק ממנה חברה משוחררת וחופשיה יותר אלא אם כן נשים את התשתיות במקומם כבר עכשיו. שכחו מכל מיני תוכניות השרדות שישאירו אתכם האדם האחרון על פני הכוכב- הוריקן קטרינה הוכיח כשברגע שסערה מתפרצת, הדבר הכי חשוב זה להיות חלק מקהילה שמסוגלת להגן על עצמה. התהפוכות הקרבות עלולות אכן לספק את האפשרות לשינוי חברתי יסודי, אבל אנחנו צריכות לבוא עם חזון משכנע ואומץ להגשים אותו.

סוף אחר של העולם אפשרי!