גל פאשיסטי, תחקיר 'עד כאן', אנרכיסטים נגד הגדר ומבט קדימה; תקציר אירועים וניתוח

תכירו את הדבר הבא בפאשיזם הציוני: "עד כאן". לא עוד קמפיינים אלימים ומסיתים של 'אם תרצו', לא עוד אלימות גזענית ונאו-נאצית של כהניסטים מטורפים בשטחים, לא עוד עמותות מתנחלים שמנצלות כל זמן פנוי שיש להן להפיכת חיי פלסטינים לגיהנום יום יומי, דרך פריצות לבתים, זריקת משפחות לרחוב, ועד להקמת מאחזים ויהוד שכונות פלסטיניות שלמות, כל זה מכספי המיסים שלנו; עכשיו, בשיתוף פעולה עם התקשורת המגויסת, שתמיד היתה שופר תעמולה לאומני של השלטון, הפאשיזם מגיע למקרן של הסלון שלכם; ידע כל אדם בישראל, שיש ישראלים שבוחרים שבוע אחר שבוע, שנה אחר שנה, להגיע למקומות נידחים בשטחים שנמצאים אחרי חומות, שרוב אזרחי המדינה היו רוצים להאמין שהם פשוט לא קיימים, ונעמדים לצד הפלסטינים במאבק משותף מול משטר כיבוש צבאי גזעני ואלים.

מה שקרה כאן בשבועות האחרונים הוא הזוי וביזארי לחלוטין, רק במידה שכל דבר שקרה כאן ב70 השנים האחרונות מאז פלישת הציונות לאדמה הזאת הזוי וביזארי לחלוטין; ארגוני ימין שמאוד אכפת להם מהפלסטינים המסכנים שסובלים בגלל שהסמולנים מסיתים אותם להתנגד לדיכוי שלהם, החליטו לעשות "תחקיר", כלומר להרים כמה טלפונים שזמינים פחות או יותר לכל מי שמוכן לעשות מאמץ קטן ולהשיג אותם, נרשמו להסעות לסיורים של תעאיוש והפגנות בכפרים בגדה המערבית שפתוחים לכל מי שרוצה להצטרף, והצטרפו לפעילי סולידריות ישראלים עם מצלמה נסתרת. ממש FBI יש לנו כאן. אחר כך, הם כמובן ערכו את זה בצורה מגמתית, הקרינו על זה קריינות שמספרת את הנרטיב שהם רצו להלביש על זה, ושלחו לחברים שלהם בתקשורת. התקשורת, באופן מסורתי, מיהרה לשדר את הזבל הפאשיסטי הזה תחת כותרת של תירוץ עלוב לתוכנית "תחקירים", והינה- יש לנו גורם חדש לשנוא. האיום האיראני ירד מהפרק בינתיים, הקמפיינים נגד הקרן החדשה כבר מיושנים, והפליטים רלוונטים רק כשיש פסיקה בבג"ץ. צריך להשאיר את העם היושב בציון עסוק בשנאה, מוסת מהנושאים החשובים באמת, ולשמור את הפוקוס על 'פוליטיקה' ו'בטחון'. אתם יודעים, החיים עצמם.

כל ההמולה הזאת גרמה לכמה השלכות; דבר ראשון המעצרים המתוקשרים של עזרא נאווי, גיא בוטביה ונאסר נוואג'עה. עזרא נאווי נעצר בשדה התעופה כשניסה לעזוב את הארץ. גיא נעצר בביתו, ונאסר נעצר על ידי המשטרע הישראלית אחרי שהתלונן למשטרע הפלסטינית על פלסטיני אחר, ואחרי שבית המשפט הישראלי קבע שיש לשחרר אותו- המשטרע חטפה אותו לכלא עופר בגדה המערבית, והביאה אותו בפני בית משפט צבאי. כיבוש 101. מערכת חוק אחת לנו, מערכת חוק אחרת להם. בימים הבאים, למדינה שלמה, על כלל אזרחיה ומערכות החוק והשלטון שלה, היה כל כך אכפת פתאום מוות של פלסטיני. השלושה הואשמו בשלל חשדות, בין היתר החשד החמור של נסיון לרצח, לא פחות, בגלל שלפי ה'תחקיר', הם דיווחו לרשות הפלסטינית על פלסטינים שמוכרים אדמות ליהודים. חשדות נוספות היו מגע עם סוכן זר, הסעת שוהה בלתי חוקי, החזקת סמים לא חוקיים, החזקת סכין או אגרופן, וקשירת קשר לביצוע פשע. התקשורת עקבה בדאגה אחר אבו ח'ליל, פלסטיני מדרום הר חברון, שבזמן שהשלושה היו במעצר, המשטרע ניסתה בכל הכוח ובכל דרך נואשת שהיא מצאה, לקשר את השלושה למוות שלו. לאחר שבועיים של מעצר, עדין לא ברור אם אבו ח'ליל מת מוות טבעי או נרצח, דבר שהמשטרע יכולה לברר בקלות אם באמת מתחשק לה, אבל לא התחשק לה, כי למעצר היה אינטרס פוליטי ברור, הענשה על הפשע החמור של להיות מתנגד משטר במדינה הציונית. למען יראו ויראו. במקביל, בזמן שכולם התעסקו במוות של אבו ח'ליל, וכל ארגוני והימין וזרועות החוק של המדינה קמו על הרגליים כדי לגנות את פעילי השמאל שמאפשרים ככה רצח של פלסטינים, גסס בבית החולים בעפולה העיתונאי מוחמד אל-קיק, פלסטיני שעצור במעצר מנהלי על ידי הרשויות הישראליות, בלי שהוא יודע מה האישומים שלו, ומבלי שאי פעם הובא בפני משפט. אל-קיק שובת רעב יותר מחודשיים, ובעודו מאושפז בעפולה, דנים רשויות החוק בהפעלת אמצעים להאכלה וטיפול רפואי בכפייה, דברים שנחשבים כעינויים. הפלסטיני הזה פחות העסיק את המדינה והגורמים הפאשיסטיים מימין, גם לא את 'עד כאן' או 'עובדה'. גם לא 2000 הפלסטינים שנטבחו בקיץ 2014, אלה שמתי שפעילי שמאל ישראלים יצאו להפגין נגד מותם, הם הותקפו על ידי כנופיות פאשיסטיות מאורגנות. כנראה שמוות של פלסטיני זה מעניין רק כשאפשר להאשים בזה שמאלנים ומתנגדי משטר. הם לא יותר מכלי תעמולה.

שלושת העצורים שוחררו בינתיים, והחלאות מ'עד כאן' שיחררו עוד "תחקיר", הפעם על אנרכיסטים נגד הגדר, שנתייחס אליו קצת. לא כי אנחנו מרגישים שאנחנו צריכים להצטדק בפני מישהו, אין לנו שיח עם חלאות פאשיסטים ועם זרועות המדינה הציונית (כולל התקשורת), זה יותר כדי לעשות סדר בטענות ולנפץ שקרים. הלוואי שיהיו ימים שלא נצטרך לכתוב מאמרים כאלה ונוכל להתעסק במה שחשוב באמת, אבל בינתיים זה מה שיש לנו להתמודד איתו. רק חשוב לציין כמובן ששוב דבר שנכתב כאן לא מייצג שום עמדה רשמית של "אנרכיסטים נגד הגדר" מין הסתם, למרות שכותב שורות אלה היה פעיל בשורות הקבוצה.

סולידריות, לא הנהגה

"התחקיר" נגד אנרכיסטים הגדר. אזהרת בולשיט חריפה

זה לא יעלה על הדעת כמה מלא חשיבות עצמית, כמה גזען וכמה עלוב נפש צריך להיות בשביל באמת ובשיא הכנות להאמין שהפלסטינים צריכים ישראלים שיבואו ו"יסיתו" אותם להתנגד לכיבוש. מסתבר שהנוער הפלסטיני בבילעין זורק אבנים וההפגנות השבועיות מתרחשות לא בגלל הגדר שעוברת על האדמות של הכפר ומספחת דונמים שלמים להתנחלות מודיעין עילית הסמוכה, לא בגלל אלימות והטרדות חוזרות ונשנות מצד המתנחלים, לא בגלל פשיטות של הצבא בלילה, הגז המדמיע, כדורי הגומי והמעצרים, לא בגלל שיגרה יום-יומית של מחסומים, דיכוי חופש המחאה והתנועה ומשטר צבאי. הו לא. הפלסטינים מתנגדים בגלל ששמאלנים ישראלים באו ואמרו להם. כמה נוח. אין להם מוח משל עצמם, הם לא מסוגלים לנתח את המציאות שהם חיים בה, ומספיק שיפי נפש ישראלים יעמדו מהצד ו'יפקחו', הפלסטינים כבר מאבדים את האשתונות ומתחילים להשתגע ולעשות כל מיני דברים לא רציונלים כמו לזרוק אבנים, כלי הנשק היחיד שיש להם, ולסכן את חייהם של הטובים בבנינו- חיילים עטופים בשכפ"צים וקסדות, מאומנים ביחידות קרביות וחמושים בכלי נשק ואמצעים לפיזור הפגנות. פשוט ברברים. הם צריכים לקבל את הדיכוי שלהם ולשתוק. בדומה הפנתרים השחורים לפניהם, וההפגנות של האתיופים במאי שנה שעברה- הממסד הישראלי, על שלל אזרחיו השבעים, פשוט לא מסוגלים לדמיין שמדוכאים אשכרה נאבקים נגד הדיכוי של עצמם, מטעם עצמם. כזאת נקיטת עמדה עצמאית ואוטונומית של אינדיבידואלים שחווים אלימות ברוטאלית דבר שבשגרה ורעבים לחירות פשוט לא נתפסת על הדעת, וחייבים להיות הסברים, ואיזה כיף שיש כמה פעילי שמאל אשכנזים כדי להבהיר את המצב. הם אמרו להם. אחרת הם פשוט היו יושבים בשקט ומקבלים את הדיכוי שלהם. הכל מאוד פשוט, לא צריך להתעסק בדברים לא נעימים.

newark_riots
תראו את השחורים הדרום-אפריקאים החצופים האלה, מתקוממים נגד משטר של אפליה ממוסדת ושיטתית ודיכוי אלים שמונע מהם חירויות בסיסיות! הכל בגלל הפעילים הלבנים האלה שבאים כדי להסית אותם! בסופו של יום הלבנים יחזרו לבתים הנוחים שלהם ביוהנסבורג והשחורים ישארו להתמודד עם כל הנזק שהם גרמו! פשוט מסכנים

צריך להבהיר דבר אחד חשוב: אף ישראלי לא יכול להגיד לאף פלסטיני מה לעשות. כל ההפגנות בגדה המערבית הם יוזמה מלאה של הפלסטינים, מההתחלה ועד הסוף, והם בוחרים להזמין אל ההפגנות שלהם גם פעילים ישראלים ופעילים מחו"ל, שבאים להפגנות כאורחים, מתוך סולידריות. הרצון להזמין פעילות ופעילים מישראל ומהעולם בא מתוך גישה של מאבק משותף, והבנה שרק יחד נוכל לבנות כאן עתיד יותר הגיוני שיטיב את כולם, לאחר נפול הציונות ומשטר האפרטהייד שלה. ההפגנות על פי רוב מאורגנות על ידי הועדות העממיות, שזה ארגוני תושבים שקמים מתוך הכפרים האלה ומנהלים את המאבקים, ומוכרזות בתור מאבק לא-אלים. מי שזורק אבנים זה בני הנוער של הכפר, כי, מה לעשות, זה באופי של בני אדם להתנגד לדיכוי ומרות ולדרוש חירות. מכל האלימות שקורית ההפגנות האלה, יותר מדאיג אותי רימוני גז מדמיע וכדורי גומי, שנורים על ידי החיילים, שכבר אשכרה הרגו שתי בני אדם רק בכפר בלעין לבדו: באסם אבו ראחמה, שנהרג על ידי רימון גז שנורה בכינון ישיר לחזה שלו, וג'וועהר אבו ראחמה, שנהרגה משאיפה של גז מדמיע. יש קורבנות גם בכפרים נוספים שמתנגדים לכיבוש באופן שבועי, כמו אשרף אבו ראחמה, שנהרג בניעלין על ידי כדור גומי שנורה אליו בעודו כפות, ומוסטפה תמימי מנאבי סאלח, שנהרג גם הוא מכינון ישיר של רימון גז מדמיע. האלימות כאן כל כך לא סימטרית, ולמרות זאת, זריקת האבנים הפכה לסמל של ההתנגדות הפלסטינית לכיבוש בעצם מההתחלה, ואולי יש כאן משהו, כי המדינה היסטרית לגבי זה; ביבי נתניהו כבר דיבר על טרור האבנים, וחוקים עוברים כל הזמן כדי להחמיר את הענישה על זורקי האבנים ולשלוח אותם לכלא. חיילים פושטים בלילות על כפרים ובתים של פלסטינים במזרח ירושלים בקביעות כדי לאתר בני נוער זורקי אבנים ולעצור אותם. מדינת ישראל, אחת המדינות המפותחות והחזקות בעולם המערבי, עם עליונות צבאית, היי טק חזק, כלי נשק מתקדמים וגב כלכלי יציב של ארצות הברית, שמזרימה לה מיליארדי דולרים וכלי נשק כל שנה- כל כך נלחצת מבני נוער שזורקים אבנים על הטנקים המשורינים ויחידות החיילים המאומנות שלה, אז כנראה שמגיע לה להלחץ קצת. הנוער הפלסטיני ימשיכו לזרוק אבנים, בין אם אנרכיסטים ישראלים יהיו שם כדי "לפקח" ו"להסית" אותו ובין אם לא, וההתנגדות לכיבוש תימשך, כי אנשים לא ישבו בשקט ויקבלו את הדיכוי שלהם, דברים פשוט לא עובדים ככה.

tank
תיראו איך הם מסכנים את חיילנו!

ההיסטוריה היחסית קצרה של שותפות פלסטינית-ישראלית במאבק נגד הכיבוש מתחילה בכפר מסחה, כפר בגדה המערבית שפעל נגד גדר ההפרדה שהחלה להיבנות בשטחו בשנת 2003, והחליט להזמין למאבק פעילי סולידריות ישראלים ובינלאומיים מחו"ל. במאהל המחאה החלו להיתכנס פעילים, וקשרים אמיצים החלו להירקם בין אנשים שלפי כל התעמולה הלאומנית המוכרת לנו, אמורים להיות "אויבים". מאז המאבק במסחה נחל הצלחה, ודבר ההתנגדות העממית לגדר ההפרדה ולכיבוש החל לחלחל לעוד כפרים בגדה, שהחלו בהפגנות שבועיות, משותפות גם כן. ב26 בדצמבר 2003, לאחר שבמהלך פעולה ישירה גדר גדר ההפרדה בכפר מסחה, צבא הכיבוש ירה לפעיל ישראלי כדורי גומי בבירכיים והנושא הגיע לכותרות, לאחר שבפעם הראשונה הצבא מפעיל אלימות שבדרך כלל הפלסטינים זוכים לה כלפי אזרח ישראלי (הו, האימה), הנושא הוצף לשיח הציבורי הישראלי בפעם הראשונה, ולמעשה הקבוצה נחשפה, ואנרכיסטים נגד הגדר הפכו למפורסמים בעל כורחם. אלימות נגד פעילים ישראלים הפכה מאז לדבר הרבה יותר שכיח והתקשורת כבר לא ממהרת לדווח (למרות שכמובן הפלסטינים עדין חווים הרבה יותר אלימות), ומחלקות שלמות נפתחו בשב"כ ובמשטרע כדי לחקור, לרדוף ולעצור פעילות ופעילים ישראלים שהעזו לעבור את הקווים ולהפגין עם אויבי מדינה. המגמה הזאת של להאשים ישראלים בהתנגדות הפלסטינית לכיבוש היא כמובן לא חדשה בחוגי הימין, אבל אחרי שהגיע לתקשורת הממסדית ולכל בית בישראל היא מקבלת השלכות חדשות; אנחנו כבר מזמן לא מסייעים לאויב, אנחנו האויב. הדם שלנו מותר, הכל היה שקט אילולא אנחנו, ולכן צריך לנטרל אותנו בכל דרך אפשרית. כריתת הברית הזאת של אילנה דין וערוץ 2 עם החלאות הפאשיסטים של 'עד כאן' ושידור הנרטיבים האומללים שלהם הם עוד חלק מהפאניקה הנוראית שעוברת על הציונות מאז ימי המחאה החברתית; של איחוד השורות, פאשיזציה מואצת של הציבור הישראלי, המצאת אויבים ואיומים מפחידים חדשים ושמירת הפוקוס על פחד וטרור. הכתובת כבר מזמן לא רק על הקיר, היא על שלטי חוצות, ודם שמאלני זה ענין של זמן. הכיבוש זולג פנימה, עמוק עמוק לכל פינה של המציאות הישראלית, ובסופו של דבר כולנו נהיה פלסטינים בעיני המשטר, על שלל הזרועות האזרחיים שלו.

קיצר מה עושים מכאן?

השמאל בחר להגיב בכל מיני דרכים שונות ומשונות למתקפה האחרונה הזאת נגדו. החל מסולידריות סלקטיבית, דרך מאמרים הזויים באתרים פסודו-שמאלניים של ברנז'ה תל-אביבית שאומרים לנו שאנחנו צריכים בעצם לכבד את השטאזי, עד למציאות כל תירוץ אפשרי לחוסר סולידריות. ההבנה הזאת שאיבדנו עוד פריבילגיה מסרבת לחלחל, וכמו יונים רעבות, כולנו מתנפלים על מעט פירורי הלחם שנשארו מפוזרים על הרצפה.

אז קודם כל, צריכים להיות ברורים, ולהתחיל בלהבין באיזה צד של המפה אנחנו בכלל. הבדיחה העלובה הזאת שניקראת 'השמאל הישראלי' צריכה למות, ומי שאמת חושב שהוא עדין משויך אליו, שינסה להיות נרדף פוליטית ויראה איך הוא יגיב. אה רגע, זה בעצם מה שכבר קורה. הרבה יותר הגיוני לנו, פעילי סולידריות עם ההתנגדות הפלסטינית לכיבוש, להתחבר למאבק משותף עם כוחות אנטי-קולוניאליים למען צדק חברתי אמיתי לכולם וכולן בלי יוצא מהכלל, מאשר להמשיך לשייך את עצמינו למחנה פוליטי עייף ושבע שעסוק בלהיאבק למען הפריבילגיות ואורח החיים הנוח של עצמו. אפשר להגיד על הפלסטינים מה שרוצים, אבל החברה הפלסטינית הרבה פחות סגורה מהחברה הישראלית כרגע; בחברה הישראלית יש רק דיעה לגיטימית אחת: ציונות. מותר להיות שמאלני, מותר להיות "מתנגד משטר", מותר להיות פעיל "צדק חברתי", מותר להיות מה שרוצים, כל עוד זה בגבולות הציונות. כל דבר שסותה מזה הוא באופן אוטומטי לא רלוונטי, בגידה איומה שאין עליה מחילה. לא פלא שכל פעם שארגון זכויות אדם זוכה לקמפיין השמצה הוא נכנס לקרב עם הימין מי יותר לאומני, מיליטריסטי, פטריוטי וישראלי. בין אם זה הגנרלים האמיצים של שוברים שתיקה ששירתו בצבא והרגו ערבים יותר מאם תרצו אז שישבו בשקט, והקמפיין החדש של הקרן החדשה- על כמה שהם פטריוטים וישראלים. כמו כלב שמכים אותו ואז רץ ללקק את האדם המכה, מחזה האימים הזה של הלאומנות המחרידה של ארגוני השמאל הישראלי היא תמוהה. אבל לא מפתיעה או חדשה. זה אותו השמאל שמדבר על "הדמוקרטיה הישראלית" וכמה שצריך להגן עליה, כשהפלסטינים חיים תחת כיבוש צבאי ומשטר אפרטהייד כבר עשורים, ולא ברור להם על איזו דמוקרטיה מדובר. זה אותו השמאל שידבר על ההתנחלויות והאלימות של הקיצוניים הימנים אבל לא על האלימות של צה"ל, הפרה הקדושה, אליה צריך להתגייס ולשנות מבפנים. זה אותו השמאל שמדבר על שתי מדינות לשתי עמים, כלומר המשך קיום הישות הציונית בתור מדינת גזע, שטח סטרילי מערבים, אדמה נקיה אתנית, עם מקסימום כמה אזרחים סוג ב'. לשמאל הזה אף פעם לא היה אכפת מפלסטינים או מסיום הכיבוש, קיום משותף ושיוויון אמיתי. המאבק של השמאל הזה זה מאבק למען עצמו, הפריבילגיות שלו, והנוחות שלו, בגלל זה ערעור על הציונות והמיליטריזם לא בא בחשבון. בגלל זה הם בשום אופן לא ירצו להיות משויכים אלינו, ואנחנו לא צריכים משויכים אליהם, כי אין שום דבר במשותף.

מעבר לזה- גם מעורבות בארגוני "זכויות אדם" היא בעייתית, גם כי זכויות זה פשרות קטנות שאנחנו עושים עם השלטון כדי שימשיך לשלוט עלינו, והשיח צריך להשתנות לשחרור, וגם כי אנחנו במצב שהממסד כבר לא יכול לספק לנו פירורי פריבילגיות קטנטנים, וצריך לשנות טקטיקה ולהמשיך הלאה. הפלסטינים כבר הבינו את זה, וחוץ מכמה פעילי סולידריות שממשיכים להגיע לכפרים בסופי שבוע, הם לא מעוניינים בקשר עם "השמאל הישראלי" כבר שנים, והמאבק שלהם זה לא הפגנות מאופקות וצייתניות, אלא התקוממויות עממיות. מדינת ישראל לא מעוניינת לשחרר את הפלסטינים מהכיבוש כי זה לא משתלם לה מבחינה כלכלית, בהיותה מונעת על ידי אינטרסים של תעשיות נשק וקולוניאליזם מערבי של שליטה אזורית על המשאבים והאנשים של האיזור, וגם בגלל שהוא מונעת על ידי אידיאולוגיה אלימה וגזענית- ציונות. הדבר דורש מהפכה כללית, של כל יושבי הארץ הזאת, יהודים ופלסטינים, נגד הציונות, הקפיטליזם, הקולוניאליזם והמיליטריזם, ולמען צדק חברתי אמיתי, לכולם וכולן, בין הים לנהר. מציאות משותפת אפשרית, מודל בילעין מוכיח את זה כל שבוע מחדש, בגלל זה כל כך חשוב לפאשיזם הישראלי לנסות לרסק את התשתית הזאת. השאלה אם אנחנו מוכנים להמשיך לצעוד קדימה, כי צפויים לנו זמנים מאוד סוערים מעכשיו. תיהיו זהירים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s